<h1>סמ"ג עשין סימנים ק'—ק"ב</h1>
<h2>דף נב.</h2>
מצות הנשרפין מפורש בפרק ארבע מיתות שהיו משקיעין אותו עד ארכובותיו בזבל ונותנין סודר קשה בתוך הרך וכורך על צוארו ושני עדיו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שפותח פיו ומתיכין את הבדיל או את העופרת וכיוצא בהן וזורק לתוך פיו והיא יורדת ושורפת את בני מעיו (ע"פ לשון רמב"ם סנהדרין פט"ו ה"ג). מצות הנהרגין, והם הרוצח ואנשי עיר הנדחת (סנהדרין ע"ו ב') מתיזין את ראשן בסייף כדרך שהמלכים עושין (ע"פ רמב"ם שם ה"ד). מצות הנחנקין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרך וכורכין על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאה (רמב"ם שם ה"ה).
